לימוד בישיבה

אין כל צל של ספק כי כיום נראה שרבים הם המתחבטים בשאלות לימוד בישיבה – האם להשקיע את מירב הזמן בלימוד תורה, או לשלב בין התחומים, ובכך, להפסיד זמן לימוד מטבע הדברים. זו היא שאלה אשר אינה במהותה רק כמותית וטכנית – מספר השעות אשר יוקדשו ללימוד תורה במהלך החיים. מדובר גם בשאלה עקרונית ביותר לכל הדעות – אודות הרמה הרוחנית בה בוחר אדם לחיות את חייו. אין הדברים אומרים שכל אדם העוסק כל היום בלימוד תורה יהיה בהכרח בדרגה רוחנית גבוהה מהאדם הלומד רק אחרי שעות העבודה. השאלה המהותית כאן היא – היכן הוא מרכז הכובד של אותו אדם.

כל אחד ותפקידו

באם נעסוק בשאלת ייעודו של אדם בחייו, נגיע לכיוונים שונים אפשריים. לכל אדם כוחות נפש וכישרונות מסוימים. אלו ניתנו בידיו ככלים על מנת שיכוון עצמו ויחליט מהי המתנה שלו לעולם. יש את אלו שנועדו לעסוק בתורה, תוך לימוד בישיבה ולשמש בקודש; יש את אלו שייעודם לעסוק בתחומי המעשה. כל אחד מאלו ראוי שימלא את תפקידו, כי רק כך – ימלא באמת את השליחות שהוטלה עליו.

הלימוד הוא חובה על כולם

על אף הדברים שנאמרו, חובת לימוד התורה מוטלת על כולם. הכוונה היא ללימוד מעמיק ולא שטחי, כזה שירומם את האדם וחייו. הרוב קוק אומר שגם זה שיבחר שלא לעסוק כל חייו בענייני קודש, תוך לימוד בישיבה, ראוי שיהיה גדול בתורה. ומכאן, חוזרים שוב לשאלת ייעודו של אדם בחייו ואיזה דרך עליו לבחור. אין הכרח לתת תשובה ביום אחד. ניתן גם להתייעץ עם הקרובים המכירים אותנו, ובכך להקל עלינו את תהליך ההחלטה.

החלטה מתוך מקום של אמת

קיים בסיס תורני בלעדיו לא ייתכן קיומו של לימוד בישיבה. לא ניתן לוותר על שנים מסוימים בישיבה גבוהה, המעניקים לנו את היסודות (וגם כאן, כמו תמיד, יש היוצאים מן הכלל). באם עודך עלם צעיר, הרי שאל לך להיחפז בשאלת לימוד בישיבה. ייתכן שעדיין אינך מודע לכוחות שיש ברשותך. ראוי שתקבל החלטה מתוך רוגע ואמת.