מידע כללי על אבני חן
אבני חן הינן חלק בלתי נפרד מעולמנו האסתטי והתרבותי. מאז ומתמיד נמשך האדם לאבני חן וליטש אותן על מנת ליצור מהן תכשיטים וחפצי נוי. מאבני החן הגדולות יותר נהוג אף להכין פסלונים.
על פי ההגדרה המדעית, אבני חן הינו כינוי לאבני מינרלים אשר משתמשים בהם כחפצי נוי שונים או בתעשיית התכשיטים לשם שיבוצם בתכשיט. ההגדרה המסחרית לאבני חן היא רחבה יותר וכוללת חומרים שאינן מינרלים לדוגמא, פנינים. אבני חן נבדלות זו מזו בתכונותיהן הכימיות והפיזיקליות כגון דרגת קשיותן, בברק ובגוון הצבע שלהן, כמו גם במקום כרייתן. אבן החן היקרה ביותר והנדירה ביותר היא היהלום.
אבני החן במצבן הגולמי מצויות בבטן האדמה וכרייתן נעשית במכרות או על ידי סינונן בנהרות ובנחלים, כפי שעושים עם יהלומים, לדוגמא. אבני החן מצויות באדמתן של מדינות רבות בעולם, אולם אבני החן הנדירות והיקרות יותר דוגמת היהלום מצויות באפריקה בעיקר, אך גם ברוסיה ובאוסטרליה.
אבני חן יכולות אף להיווצר בתנאי מעבדה וישנן אף אבני חן אשר מיוצרות באופן בלעדי במעבדה, לדוגמא, אבן האקווה-אורה.
אבני החן ביהדות
קיים תיעוד כי בעבר נעשה שימוש באבני חן נעשה בבית המקדש. בגדיו של הכהן הגדול בעת עבודתו במשכן שובצו באבני חן ונשזרו בהן בחוטים יקרים. כמו כן, אבן החושן הייתה משובצת בתריסר אבני חן באופן אנכי, על פי מספר השבטים. לצד כל אבן היה חקוק שמו של השבט לו מיוחסת האבן.
אבני החן בתרבויות שונות
בתרבויות שונות מייחסים לאבני החן תכונות וסגולות שונות כמו יכולת השפעה וכוחות ריפוי למחלות ובעיות שונות. לאורך ההיסטוריה היה נהוג לייחס לאבני חן כוחות קסם, ובדתות ואמונות שונות נעשה בהם שימוש לצורך עבודת האל.